הקהל שלכם הוא לא המוצר
חסות שוכרת את הקהל שלכם.
המותג משלם כי האנשים שלכם צופים, ומספר הצופים הוא המחיר.
UGC היא עסקה אחרת.
המותג משלם על חומר גלם, מפרסם אותו בחשבון שלו, ושם מאחוריו את תקציב הפרסום שלו.
העוקבים שלכם לא נכנסים לתמונה בכלל.
בגלל זה אנשים נכנסים לעבודה הזאת בלי שום דבר בערוצים של עצמם.
וכדאי לזכור את זה בכל מסך בעמוד שלכם.
תיק עבודות שבנוי סביב מספר עוקבים עונה על שאלה שאף אחד לא שאל.
העבודה למעלה, וכל פריט עם שם
מי שסורק את העמוד שלכם מחפש דבר אחד: האם העבודה של האדם הזה נראית כמו משהו שאנחנו יכולים לפרסם.
אז הסרטונים הולכים מעל ההקדמה, מעל הביוגרפיה ומעל כל השאר.
אף אחד לא גולל מעבר לפסקה עליכם כדי לגלות אם אתם יודעים לצלם.
יש כאן מלכודת שכולם נופלים בה.
הסרטונים שלכם יושבים בטיקטוק של המותג ובאינסטגרם של המותג, לא בערוץ שלכם.
אז פיד שמושך מההעלאות שלכם עצמכם מציג קופסה ריקה.
תמונות סטילס שמקשרות לפוסט האמיתי עושות את העבודה במקום.
נותנים שם לכל אחד.
המותג, המוצר, הפורמט, ומה הסרטון היה צריך לעשות.
“טיפוח, אנבוקסינג של 30 שניות, טיקטוק” אומר לזר יותר מקיר שלם של קטעים בלי שמות.
שלושה או ארבעה פריטים חזקים מנצחים עשרים בינוניים.
כל מי שמגייס מחפש סיבה להפסיק לחפש, וסרטון חמישי חלש הוא סיבה להמשיך.
שורת הלוגואים
מותגים שוכרים אנשים שמותגים אחרים כבר שכרו.
שורה קצרה של לוגואים עושה בעמוד הזה יותר מכל מה שתוכלו לכתוב על עצמכם.
אם עוד אין לכם אף אחד, לא מזייפים ולא משאירים חור במקום שבו הם היו אמורים להיות.
מכינים שניים-שלושה פריטים למוצרים שאתם באמת משתמשים בהם, ומסמנים אותם כעבודת תרגול.
כולם בתחום יודעים מה זה פריט הדגמה, ולאף אחד זה לא מפריע.
אם יתפסו אתכם רומזים ללקוח שלא היה לכם, זה כבר סיפור אחר לגמרי.
העמוד שמשיג לכם עבודה הוא דווקא המשעמם
איפשהו באתר שלכם חייב להיות עמוד שאומר מה אתם מספקים וכמה עולה להשתמש בזה.
זה הדבר הכי פחות כיפי לכתוב.
זו גם הסיבה שמותג שולח לכם מייל במקום לגלול הלאה.
קודם כול מה מקבלים, במספרים פשוטים:
- כמה סרטונים, וכמה זמן כל אחד.
- כמה סבבי תיקונים כלולים.
- אם מקבלים את העריכה הסופית, את חומר הגלם, או את שניהם.
- כמה זמן העבודה אורכת, מהבריף ועד המסירה.
זכויות שימוש הן החלק שאף אחד לא מסביר
כאן יוצרים חדשים מפסידים כסף, והם מפסידים אותו דווקא בזה שהם לא אומרים כלום.
אם העמוד שלכם שותק בנושא השימוש, מותג יניח בהיגיון גמור שהוא יכול להריץ את הסרטון שלכם בכל מקום שירצה, כמה זמן שירצה.
ההנחה הזאת שווה פי כמה ממה שגביתם.
התחום מחלק את זה לכמה מקרים פשוטים, והם מתומחרים כאחוז על גבי המחיר הבסיסי שלכם ולא כעבודות נפרדות:
- Organic - פרסום אורגני. הם מפרסמים בפיד שלהם. הזול ביותר, ובדרך כלל מניחים שהוא כלול.
- Paid - פרסום ממומן. הם מריצים את זה כמודעה, וזה נמכר לפי חלון זמן - שלושים, שישים או תשעים יום הן האפשרויות הרגילות.
- Whitelisting - הרצה מהשם שלכם. המודעה רצה מהחשבון שלכם ולא משלהם, אז היא שואלת גם את השם שלכם ולא רק את העבודה. תמיד שורה נפרדת.
- Perpetual - שימוש לתמיד. הם שומרים את זה לצמיתות, וזה מתומחר כמכפלה של כל מה שמעל, כי זה בדיוק מה שזה.
האחוזים זזים, והם זזים לפי מדינה, אז כדאי לקרוא מדריך מחירים עדכני לפני שמדפיסים מספר.
מה שלא זז זו הצורה: מחיר בסיס, ואז שורה לכל דרך שבה הם מתכוונים להשתמש בזה.
שמים את הצורה הזאת בעמוד שלכם ולעולם לא תהיה לכם השיחה המביכה חצי שנה אחר כך.
לעשות שיהיה קל להגיד כן
טופס יצירת קשר בעמוד מנצח את “שלחו לי הודעה”.
מישהו בסוכנות עם חמישה עשר יוצרים לתדרך לא הולך לפתוח אינסטגרם כדי להשיג אתכם.
מבקשים את המוצר, את התאריך ואת סוג השימוש שהם רוצים, וחצי מהשאלות כבר נענו לפני שהמייל מגיע.
אומרים גם מה אתם צריכים מהם.
מי שולח את המוצר.
מי מאשר את העריכה.
זה החיכוך שמותג בודק בשקט, וכשאתם ברורים לגביו זה משדר ניסיון.